Zoë Ball כיצד האובדן של החבר בילי ייטס הניע את אתגר הסיוע שלה

Zoë Ball כיצד האובדן של החבר בילי ייטס הניע את אתגר הסיוע שלה

איזה סרט לראות?
 




זה בקושי 20 קילומטרים כשהעורב עף מדארוון בלנקשייר לבלקפול. גבוה על הבור מעל עיר הטחנה העתיקה שוכן במגדל דארוון, ציון דרך ויקטוריאני בגובה 85 מטר הבנוי מגושי אבן חול מוצקים העומד על המשמר על מה שהמקומיים מכנים עמק האושר. ביום טוב, עם שמים בהירים, תוכלו לראות את מגדל בלקפול נוצץ בשמש על החוף.



פרסומת

ככל שעוברים ציוני דרך, שני המגדלים נמצאים בליגות שונות, אך כשזוא בול יצאה לדרך מחוף בלקפול לפני שבועיים בנסיעה באופניים של כ -350 מייל, היא הייתה מחפשת את דארוון באופק ומחשבותיה היו פונות אל החבר שלה, בילי ייטס.

  • הקלה בספורט 2018: כל מה שאתה צריך לדעת
  • גרג ג'יימס משלים אתגר המתעכב בספורט
  • סלבריטאים BBC ו- ITV הולכים ראש בראש מירוץ הסירות 2018

ידעתי בכאב שהוא סובל, היא חושפת בסרט תיעודי חד פעמי של BBC1 ביום רביעי בערב. הוא לא הצליח להבין מה קורה לו. זה היה כמעט כמו שינוי אור, יכולת לראות את הכאב נכנס לעיניו. רצית לומר 'בואי. תישאר איתי, תישאר איתי. בואו נוציא אותך מהמרחב הזה. ’אבל היה קשה יותר ויותר לעשות את זה.



במסע שלה להבין את המחלה שפקדה את החבר שלה - ולהעלות את המודעות לבריאות הנפש - היא נרשמה לאתגר הרכיבה שלה, שהוא אחד מרגעי השיא בתוכנית הקלה בספורט של יום שישי בערב. נסיעה מבלקפול לברייטון היא לא דבר של מה בכך עבור רוכב אופניים מתחיל (זה לא, כמו שאומרים הבדיחים, הכל במורד). אבל אז זוא הוא דבר אם לא נחוש בדעתו. כשאיבדתי את בילי רציתי לעשות משהו, והרגשתי שעם הפלטפורמה שלי יש סיכוי לעזור.

בילי לא סיפר לי על הדיכאון שלו בהתחלה, רק כשאתה מכיר מישהו שהם באמת חולקים דברים כאלה. כל מחלה אחרת ויש לך חופש מהעבודה, אבל יש הרבה סטיגמות סביב מחלות נפש. זה מפחיד לדבר על זה. האנשים הסובלים אינם רוצים הזדהות. למרות שלא הופתעתי כשהוא אמר לי בסופו של דבר. יכולתי לראות שיש איזה עצב. ניסיתי בכל כוחי לעזור. אבל אני מסתכל אחורה וחושב, 'אני לא בטוח שעשיתי את הדבר הנכון.

צילום: סוון ארנשטיין



אז מה היא הייתה עושה אחרת? אתה לא יכול פשוט לשבת עם מישהו כשהוא כל כך גרוע ולומר, 'אני רוצה לעזור.' אין פתרון מהיר. הייתי אומר דברים כמו, 'אם אתה מתאמן, צא החוצה, תראה מישהו שאתה אוהב, זה עשוי לעזור.' אבל זה לא עשה זאת. והטיפול שהיה לו אפילו לא נגע בצדדים.

בסביבות 6,000 משפחות מאבדות מישהו בהתאבדות בבריטניה מדי שנה. אבל זה אולי נתון מדאיג יותר שהרוצח הגדול ביותר של גברים בבריטניה מתחת לגיל 45 הוא התאבדות. אחד מכל ארבעה מאיתנו יחווה מחלות נפש, אומר זוא. אך מספר הצעירים ההורגים את עצמם מזעזע. למה? הרבה גברים שדיברתי איתם אמרו שזה מאוד מבלבל להיות גבר מודרני. אתה רוצה להיות רגיש אך גם חזק. אתה לא יכול לנצח. ממש קשה לנסות להיות שניהם.

אבל מדובר על יותר מסתם גברים שהתבלבלו, זו מחלה. כן, זו מחלה וגברים הסובלים מדיכאון זקוקים לעזרה. צריך את האדם הנכון לפרוץ למישהו שהיה אמיץ מספיק כדי להגיע אליו. הדאגה שלה היא שמציאת האנשים הנכונים שיעזרו היא כה קשה - ה- NHS נמתח והמשאבים מוגבלים, תרופות עשויות לספק הקלה לטווח הקצר אך לא תשובה ארוכת טווח ופרויקטים בתחום בריאות הנפש במימון עצמאי שיכולים לספק עזרה ותמיכה מומחים. הם דקים על הקרקע ומחסור בכסף.

@Billwahweewoo שלי היה בן 41 השבוע. היום הוא # worldsuicidepreventionday2017 לחשוב באהבה על כל אלה שנפגעו ואהוביהם היקרים. אנחנו חייבים להמשיך לדבר. עלינו לשתף את החוויות שלנו כדי לעזור זה לזה ובעיקר ללמוד לעצור ולהאזין לא בהכרח להמשיך ולנסות לתקן # בריאות בריאות # תזונה בריאותית # דיכאון # התאבדות התאבדות ✨ ??

לחבר מתג לטלוויזיה

פוסט ששותף על ידי כדור זואי (@zoetheball) ב- 10 בספטמבר 2017 בשעה 2:42 בבוקר PDT

אנחנו כל כך עסוקים בלשמור על גופנו - אנו שותים פחות, אנו לוקחים ויטמינים, אנו מתאמנים - אך השגחת הנפש מובנת מאליה. מניסיוני עם בילי היה לו קשה מאוד למצוא תמיכה. יש מעט מאוד הצעות מלבד תרופות נגד דיכאון וקצת ייעוץ.

בסרטה התיעודי היא פוגשת את פני ג'ונסון, אם שבנה ג'יימי הרג את עצמו בגיל 19. פני המשיך והקים את פרויקט המחר, שירות למניעת התאבדויות המנוהל על ידי Harmless, ארגון צדקה במימון Sport Relief. דיברנו על הבנים שלנו, אומר זוא. הסכמנו שאסור לנו לתת למותם לשווא. אם אני עושה אתגר זה עוזר לאדם אחר לחפש עזרה, זה היה שווה את זה. אם משפחה אחת אחרת לא צריכה לעבור את מה שעברה המשפחה של בילי, אז כל זה שווה את זה.

השכול פוגע, בנסיבות שלא יהיו, אך התאבדות היא אכזרית באמת, כלשונה של זואי. שוחח עם אנשים שאיבדו את יקיריהם להתאבד ותמיד אתה נשאר מרגיש שיש משהו אחר שיכולת לעשות. האימה לא יאומן.

האם גופרית טובה לנחשים

יש רגעים - היו לי הבוקר - שאני לא מאמין שכל זה לא קרה. אני באמצע האתגר הזה ובילי נעלם. זה לא עוזב אותך לעולם. זה ושברון הלב, והעובדה שלא הצלחתם להציל אותם. זה נכון גם לאמא ואבא של בילי ואחיותיו וחבריו. כולם סובלים מכאבים. במיוחד חבריו הגברים. אפקט האדווה מסוכן. זה יכול לקרות שוב. זה מפחיד.

ואנחנו יוצאים לדרך - יותר מ -300 קילומטרים מבלקפול לברייטון - #HardestRoadHome התחיל. בדוק את הסיפור שלי ו- @ sportrelief לקבלת עדכונים חיים - ואחל לי בהצלחה! איקס

פוסט ששותף על ידי כדור זואי (@zoetheball) ב -5 במרץ 2018 בשעה 3:45 בבוקר PST

האם היא עדיין נוזפת בעצמה? אפילו עכשיו אני חושב לפעמים, 'אני אישה בעלת תושייה, אני אישה בהירה ... למה לא יכולתי להציל אותו?' ואז אני צריך לעצור ולומר, 'כל מי שאהב אותו ידע. איש מאיתנו לא מצא תשובה, איש מאיתנו לא הציל אותו. כדי להתקדם אתה צריך לקבל את זה. וזה מאוד קשה. אבל אני מתנחם בכך שהוא כבר לא סובל מכאבים. הוא נאבק כל יום ועכשיו הוא בשלום. הכאב פסק מבחינתו.

ואני זוכר את כל הדברים המפוארים עליו. הוא היה איש מצחיק, כל כך מלא באהבה. אני זוכר שהסתכלתי סביב בהלוויה שלו וכולם דיברו עליו וחשבתי: 'הוא היה שונא את זה.' הוא שנא להיות מרכז העניינים. הוא שנא מהומה. הוא שנא את המצלמות. הוא שנא את כל הדברים האלה.

מה, אתה תוהה, בילי הייתה עושה מטיול האופניים שלה? הוא היה משתין את עצמו בצחוק שאני בלייקרה על אופניים עקובים מדם. הוא היה מוצא את זה מצחיק בצורה מצחיקה ולא יאומן בכנות. אבל אני רוצה לחשוב שהוא היה אומר שאם יש מישהו שם נוכל לעזור לא להיות במצב נואש כזה כמו שהיה, הוא היה אסיר תודה על כך. אז אני מקווה שהוא יהיה מרוצה. למרות שקיללתי אותו כמה פעמים, במיוחד עליתי במעלה ההר: 'אתה סודה! אני עושה את זה בגללך! ’בצער, חוש הומור אפל הוא שימושי ברגעים הנמוכים ביותר. היה לו חוש הומור מרושע.

✨✨✨ @billwahweewoo אני מאחל לכוכב

פוסט ששותף על ידי כדור זואי (@zoetheball) ב- 18 באוקטובר 2017 בשעה 17:13 PDT

לא שרכיבה של 350 מייל בחמישה ימים היא בדיחה, במיוחד אם הפעם האחרונה שרכבת על אופניים הייתה לפני ארבעה עשורים. אני אולי בן 47 אבל אני מרגיש בן 63! אבל ברגע שהתגברתי על הפחד שלי מהדרך, הפחד שלי מצמתים, התחושה של 'ארגג! יש עוד גבעה שמגיעה ... 'ירדתי מהאופניים בתחושה גבוהה. אני כואב - המפתח הוא לא תחתונים, רק מכנסיים מרופדים וחיטוט תחתונים רציני כדי למנוע שפשוף. אבל אני גם מעט אופורי. היא מחייכת. בסרט הדוקומנטרי יש דמעות (אם כי היא ממהרת לציין שאני לא מעקמת את עיניי) ולדבר איתה עכשיו זה מרגיש כאילו הם אף פעם לא רחוקים.

איך היא? אני מתחזק. אני עוגיה ישנה קשוחה. המשפחה שלי עברה המון. יש רגעים שאתה הכי פחות מצפה לזה כשהצער תופס אותך. אבל העיקר מבחינתי הוא שמצאתי אנשים שעברו את זה ועושים טוב יותר. הם מצאו קצת תקווה. זה הדבר הכי גדול מבחינתי - שיש תקווה. אחרת בשביל מה אנחנו עושים את זה?

באשר לבילי, היא נושאת איתה את זכרו. קעקוע הוורד שנראה ממש מעל מפרק כף היד מהדהד אותו שהיה על זרועו. הוא התגעגע נורא. כשאתה מאבד מישהו כזה אתה מרגיש שהוא תמיד איתך. לא עבר זמן רב.

היא מבקרת את דארוון מדי כמה שבועות, שם אמא ואבא של בילי עדיין גרים, כדי לראות את משפחתו. הוא נהג לעלות למגדל דארוון. ביום הולדתו בספטמבר עליתי לשם עם חבריו ויצאנו זיקוקים וגילפנו B בתוך הסלע שבראשו. זה מקום יפה לשקף. אני מוצא אותו בשמיים. בכל פעם שיש שמים כחולים זה מרגיש שהוא כאן.

אני לא חושב שאי פעם תקבל סגירה. זה משהו שהוא חלק ממני עכשיו. הוא תמיד יהיה בליבי. אני מקווה שזה לא הסוף, אלא ההתחלה שאעשה משהו כדי לעזור.

פרסומת

הבית הקשה ביותר של Zoë Ball משודר ביום רביעי ה- 21 במרץ בשעה 21:00 ב- BBC1. הקלה בספורט היא ביום שישי 23 במרץ בשעה 19:00 ב- BBC1